קופת גמל הינה מכשיר חסכון פשוט אשר צובר כספים בלבד ומנסה להשיג על כספים אלה, תשואה חיובית. מטרת החיסכון לטווח ארוך או בינוני ומיועד להשתלם ללקוח בעת הפרישה מהעבודה. המדינה מעודדת אותנו לרכישת קופות גמל על-ידי מתן הטבות מס לעמיתים החוסכים. כמו כן, על מנת להשיג תשואה לכספים משקיעה הקופה את הכספים הללו בשוק ההון.

ישנם מספר מסלולים להשקעת הכספים (כמו מסלול כללי , מסלול מנייתי, מסלול אג"ח ועוד) ועל הלקוח לבחור את המסלול המתאים לו (על ידי בחירתו האישית או בעזרת הכוונת יועץ).

קופת גמל אינה מכילה אלמנטים ביטוחיים ולכן יש לדאוג לרכישת ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה, בהתאם למחוייב בחוק (פנסיית חובה) וכמובן בהתאם לצרכי הלקוח.

ההפקדות בקופות גמל עד 31.12.07 היו חיסכון הוני, כלומר כל הפקדה עד תאריך זה בקופת גמל ניתנת למשיכה כסכום חד פעמי בגיל פרישה או לפני כן, בהתאם לתקנות מס הכנסה.

תיקון 3 לחוק קופות גמל, שנכנס לתוקף בינואר 2008, הפך את כל קופות הגמל מחיסכון לגיל פרישה לקופות למטרת קצבה.  דהיינו, לאחר ינואר 2008, למרות הפקדת הכספים בקופת גמל (שהיא קופה הונית), יצטרך הלקוח בכל מקרה, להעביר את הכספים לקופה שיודעת לשלם קצבה ורק לאחר מכן יקבל הכספים (אך ורק כקצבה חודשית).

עמית שיצבור בקופות לקצבה כספים בסכום המזכה אותו בקצבה העולה על תקרת קצבת מינימום (קצבה מינימלית שמתפרסמת מידי שנה על ידי רשות המיסים), יוכל להחליט אם את יתרת הכספים שחסך הוא רוצה לקבל כקצבה נוספת או כסכום חד פעמי והכל בכפוף לתקנות. כמו כן, ישנה אפשרות להיוון קצבה וכיוב'.

דמי הניהול של הקופה נגבים מתוך צבירת כספי העמית ולא עולים על 1.05% מהצבירה בשנה, ו-4% מההפקדות וזאת על פי דרישת הפיקוח למקסימום דמי ניהול.